בישראל אוהבים נוסטלגיה. אנחנו נהנים לחשוב איך היה פה בשנות ה-50 וה-60, על עידן התמימות והגזוז, כשעוד היה אפשר לשבת עם החברים בדשא ליד מגרש הכדורגל.
למרות ההתרפקות, אפשר עדיין לשי לב לכמה חסרונות שנשארו איתנו מאותן השנים.
ערים מרכזיות בישראל מלאות בשיכוני עובדים, בניינים ישנים ובתים נמוכי קומה על שטחים גדולים.
כל אלו עלולים לפגוע במרקם העירוני סביבם, לגרום לחוסר ניצול של השטח ובעצם להאט את ההתפתחות העירונית.
כדי לתת מענה לכל הבעיות – הוחלט להקים תוכנית בישראל ולקרוא לה "התחדשות עירונית".
הנה כמה דברים שחשוב להבין לפני שניגשים לביצוע ולהוצאת התכנית אל
הפועל.
התחדשות עירונית יוצאת לדרך!
בחירת השכונה הנכונה
בכל עיר ניתן למצוא שכונות שונות ומגוונות.
הרעיון העומד בבסיס התכנית של התחדשות עירונית הוא להשתמש בחלקים הישנים יותר של העיר ולעשות להם מתיחת פנים.
כך יש אפשרות להפוך בניין מתקלף ומיושן המכיל שמונה דירות בלבד, לבניין חדש ומפואר שיכול להכיל מספר דירות כפול ואף יותר.
כדי לבצע את התכנית היטב חשוב לעבור בקפידה
על הנתונים ולוודא שאכן ניתן לחדש את הסביבה המבוקשת.
שיתוף פעולה עם הרשות המקומית
כל תכנית של התחדשות עירונית חייבת לעבור דרך העירייה או המועצה המקומית.
מדובר על תהליכים של שינוי זכויות, בדיקה לגבי מימון לחלקים הציבוריים וכמובן הוספת זכויות בנייה המאפשרת הגדלה של מספר הדירות.
אחד התנאים של משרד
הבינוי והשיכון עבור התוכנית הוא שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית, כך שאין שום
אפשרות לא לשתף את האחראיים לכך בתהליך.
הסברים עבור הדיירים
בסופו של יום, הדיירים יצטרכו לעזוב את בתיהם לתקופת הבנייה כך שיוכלו בסופה לקבל דירה חדשה, טובה ושווה יותר.
למרות כל היתרונות הברורים, מדובר על מעבר לפרק זמן כך שיש להיערך אליו בהתאם.
בנוסף, מי חתום על הזכויות בבניין?
האם יש חוזה המבטיח את זכויותיהם של הדיירים?
כל אלו הן שאלות שכל דייר לפני התחדשות עירונית שואל את עצמו, ולכן יש ליצור מסגרת שתוכל לתת מענה לדיירים ולכל הבעיות העולות מיציאת הפרויקט לדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה